מכל התמונות וההסרטות שצילמנו או ששלחו אלינו (ותאמינו לי שהיו המון!) מהסבב הדלקות שעשינו ברחבי גואה, בחג חנוכה שמסתיים לו היום (אבל ממשיך להאיר לאורך כל השנה), זו הכי ריגשה אותי.
ניסיתי לחשוב מה מיוחד בה שכלכך גרם לי להתרגש ואני חושבת שמה שאהבתי בה זה בעיקר השוני ,הפער, ההבדל העצום בין שני האנשים שעומדים שם, בעלי מימין וסיימון משמאל.
אבל, והאבל פה הוא ענק! הפער הזה הוא רק חיצוני, וכלכך לא מהותי. סיימון הוא אחד מהאנשים שנשארו פה איתנו בכל התקופה האחרונה והחיבור אליו הוא כל-כך פשוט, נעים, ואוהב שלא מהוה שום מרחק בינינו. זכינו מעצם היותנו יהודים להכיר ולהתחבר וזו בעיני הסמליות הכי גדולה בחג הזה- האחדות! כולנו מדליקים חנוכיות,במשך 8 ימים, כל הנרות ניראים אותו דבר, כולנו שרים על הניסים, אוכלים סופגניות ומשמינים (קצת..).
לא משנה מאיפה אתה, מה אתה לובש, ובאיזו שפה אתה דובר. כולנו אחד.
זאת חנוכה שמח לכולם ושבת שלום.

נטע ?

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *